התליית רישיון רופא

רופא (או כל בעל מקצוע רפואי) שמתמודד עם הגבלת/התליית רישיון נמצא – מטבע הדברים – במצב מורכב. הפגיעה הכלכלית היא רק חלק מהסנקציה שכן הוא עומד בפני מכה קשה במוניטין ובחייו האישיים.  

הסמכות לפי החוק להטיל מגבלות על רישיונם של רופאים נתונה – לאור המלצת וועדה – לשר הבריאות או למנכ"ל משרד הבריאות. בכל הנוגע לסמכות שר הבריאות, אזי על פי החוק, אם מוגשת לשר קובלנה לגבי רופא על ידי אדם שנפגע או ע"י מנכ"ל משרד הבריאות, הוא רשאי להורות על התליית רישיון רופא, הגבלת רישיון רופא, נזיפה או התראה.

מקור סמכות השר מצוי בסעיף 41 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז-1997 וכולל גם רשימה של מקרים המצדיקים פעולה כאמור:

• הרופא נהג בדרך אשר איננה הולמת רופא מורשה.
• הרישיון הושג במצג שווא.
• הרופא גילה רשלנות חמורה או חוסר יכולת במילוי תפקידו כרופא.
• הרופא ביצע הפרות רבות של פקודת הרופאים.
• הרופא הורשע בפלילים.
• הרופא סירב סירוב לא סביר להציג דיפלומה למנכ"ל משרד הבריאות.
• הרופא הפר הוראות המנויות בחוק זכויות החולה.

כפי שניתן לראות לא מדובר בעילה אחת ואף לא במקרים נדירים. רופאים רבים עלולים לצערנו למצוא את עצמם מתמודדים עם סכנה ממשית לרישיונם וסיכון ברור ומיידי ליכולתם להתפרנס. זאת עוד מעבר לנזקים התדמיתיים והאישיים.

הסמכות של מנכ"ל משרד הבריאות

במקביל לסמכות של השר להתלות או להגביל רישיון מכוח סעיף 41 לפקודה, קיימת סמכות נוספת למנכ"ל משרד הבריאות, המעוגנת בסעיפים 44א ו-44ב לפקודת הרופאים, שהינה שונה מעט. בהליך זה הסמכות היא זמנית לתקופה של עד שישה חודשים, וניתנת להארכה לתקופה של חצי שנה נוספת.

המחוקק יצר את הסמכות הזו בכדי לתת מענה דחוף למקרים שבהם המנכ"ל רואה לנכון להגביל את הרישיון גם בטרם הוגשה קובלנה. הסמכות מיועדת למצבים שבהם יש למנכ"ל משרד הבריאות יסוד סביר להניח שהרופא נקט ברשלנות רפואית חמורה שגרמה למוות או פגיעה קשה, או שהוגש כנגדו כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון אך הוא טרם הורשע בדין.

מבלי להיכנס לעובי הקורה נדגיש שיש הבדלים מסוימים בין סמכות השר לסמכות המנכ"ל. כך, למשל, המנכ"ל יכול לנקוט בצעדים בעבירות פליליות חמורות (שיש עמן קלון) אך לא בכל עבירה. ניתן ללמוד מזה שהמחוקק היה סבור שהגשת כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון מסמלת את קיומו של הליך משמעותי וקשה, ומצד שני, שעומדת לכל אדם חזקת החפות וכל מקרה צריך להיבחן לגופו.

בתי המשפט נוקטים במדיניות זהירה בהטלת סנקציות על אדם שעומדת לו חזקת החפות. זאת, גם בתקופת הביניים שבין מועד הגשת כתב האישום למועד מתן הכרעת דין. כך למשל נקבע כי המנכ"ל צריך לפעול בהתאם לנסיבות, השלכותיהם וחומרתן, ולאחר קבלת המלצות וועדה.

בתי המשפט הבחינו היטב בפסיקתם בין התליה או הגבלה של רישיון בידי שר הבריאות לבין ההליכים הזמניים במדרג הנמוך שבסמכות מנכ"ל המשרד. שנאמר:

"גם העובדה, שהסמכות שבהתאם לסעיף 44א' לפקודה ניתנה למנהל (ולא לשר כמו בסעיף 41) מוכיחה ותומכת במסקנה כי מדובר בהליך זמני במדרג נמוך, לעומת ההליך הקבוע והסופי בהתאם לסעיף 41 לפקודה, שהסמכות בו נתונה כאמור לשר" (עש"א 48439-11-14)[1].

סמכות מנכ"ל משרד הבריאות איננה למטרת ענישה אלא היא מתווה של סעד ביניים מניעתי עד להרשעה בבית משפט או בקובלנה שהוגשה לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים.

הפסיקה קובעת שהמנכ"ל ישאף לאזן בין חופש העיסוק וחזקת החפות, לבין האינטרס של שמירה של הציבור. נקבע כי במידה שהמנכ"ל סבור שקיימת סתירה בין הערכים הללו, עליו להעדיף את האינטרס הציבורי גם במחיר של פגיעה ביחיד (הרופא). מצד שני, ככל שהוא יכול לקבל החלטה שתבטיח שמירה על הציבור על ידי פתרון פחות מזיק או אמצעי אחר, עליו לבחון זאת.

דוגמאות למקרים:

• שלילת רישיון רופא לצמיתות בגלל התבטאויות כנגד הנחיות משרד הבריאות במאבק בקורונה – משרד הבריאות שלל לצמיתות את רישיון הרופא של רופא, בין השאר בשל התבטאויות במהלך מגפת הקורונה כנגד קיום הנחיות משרד הבריאות במגוון פלטפורמות שונות ברשת האינטרנט[2].
• שלילת רישיון לצמיתות לאחר הרשעה בעבירות פליליות חמורות – משרד הבריאות הורה לשלול לצמיתות את רישיונו של רופא ילדים שהורשע בעבירות פליליות רבות ובעיקר בעקבות הרשעתו בפרשה של סחר בסמים מסוג אקסטזי[3].

הזכות להתגונן

פקודת הרופאים מאפשרת לרופא להתגונן ונקבע כי הרישיון לא יותלה או יוגבל לפני שהרופא קיבל הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני וועדה.

חשוב לשים לב שאם הרופא מקבל הודעה על כוונה לפעול כנגדו מכוח סעיף 41 לפקודת הרופאים, והוא לא התגונן בתוך 30 ימים, רואים בו כמי שקיבל את יומו. עוד יודגש שהוועדה שדנה בעניינו של הרופא היא בעלת סמכויות כשל "וועדה רפואית". לדוגמה, היא רשאית להזמין עדים, לשמוע מומחים ואף לחייב אדם להעיד בשבועה.

ערעור על שלילת רישיון רופא

רופא שרישיונו הוגבל או הותלה רשאי לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי כאשר ההתליה או הגבלה ימשיכו לעמוד בעינן כל אימת שלא הוחלט אחרת. בנוסף הרופא יכול להגיש בקשה לעיכוב ביצוע של התליית הרישיון או ביטולו.

ערעור לבית המשפט המחוזי איננו עניין של מה בכך. הלכה פסוקה היא שהתערבות בהחלטה של וועדת מקצועית תעשה רק במקרים חריגים שבהם התגלו שהחלטות הוועדה לא מעוגנות כיאות בעובדות ו/או שנפלו שגיאות חמורות בעבודת הוועדה.

עו"ד חדוה לוין עבדה 12 שנים בפרקליטות הפלילית והינה בעלת ניסיון ומומחיות רבה בייצוג רופאים ובעלי מקצועות רפואיים בהליכים הדרמטיים של הגבלה או התליית רישיון. בין אם בשלבים המוקדמים ובין אם בהתמודדות עם החלטות מנכ"ל משרד הבריאות או השר. כולל במידה שיש צורך בהגשת ערעור לערכאות או בקשות לעיכוב ביצוע.

[1] קישור למקור

[2] https://www.gov.il/BlobFolder/news/23022021-03/he/files_disciplinary-action_decisions_avni_23022021.pdf

[3] https://www.informer.co.il/court.asp?id=274180